מדענים מצאו שחלק מהאנשים צריכים רק 4-6 שעות שינה מבלי לחוות חוסר שינה.
יש אנשים שיכולים אפילו להישאר ערים במשך 8 שעות / קולאז' My, photo depositphotos.com
רובנו מתייחסים לשינה כאל נורמה פשוטה: אנחנו צריכים לישון שמונה שעות בכל לילה כדי לא "להתעלף" מאוחר יותר. עם זאת, יש חלק זעיר של אנשים שמפרים לחלוטין את הכלל הזה.
הם ישנים רק ארבע עד שש שעות ביום ועדיין נשארים ערניים ופרודוקטיביים. יתרה מכך, הם אינם חווים את ההשלכות הקוגניטיביות או הבריאותיות הקשורות בדרך כלל לחוסר שינה כרוני, כותב פורבס.
מדענים קוראים לאנשים כאלה טבעיים קצרים ישנים (Family Natural Short Sleepers – FNSS). במהלך 15 השנים האחרונות, גנטיקאים חקרו אותם באופן פעיל וגילו כי משך השינה באמת "מחובר" לתפקוד המוח. ובגלל זה הצורך בשינה משתנה מאדם לאדם.
האם תסמונת השינה הקצרה היא גנטית?
שני עשורים של מחקר בגנטיקה של בני אדם וניסויים בבעלי חיים מספיקים כדי לראות דפוס ברור. בשנת 2009 פורסם מחקר בכתב העת Science שהוכיח שתופעת FNSS היא אמיתית. ובמספר משפחות, היא נגרמת ממוטציות נדירות בגן בודד המשפיעות על מנגנוני שינה ידועים.
המוטציה הראשונה שהתגלתה נגעה לגן DEC2 – נמצאה החלפה של חומצת אמינו אחת באם ובתה, ושניהם ישנו פחות מהרגיל. כאשר אותה מוטציה הוכנסה לעכברים וזבובים, הם גם התחילו לישון פחות. וחוץ מזה, הם סבלו את חוסר השינה הרבה יותר מהצפוי. מאמר זה משנת 2009 היה הראשון שהראה שמוטציה בודדת יכולה להפחית את הצורך בשינה אצל יונקים.
חשוב להבין שגנים כאלה הם נדירים ביותר. ניתן לכנות את הפעולה שלהם "פרצה ביולוגית" – הם מפחיתים את הצורך בשינה ללא נזק גלוי, אבל לא הופכים אנשים לגיבורי על שלא מתעייפים בכלל.
יתרה מכך, ב-2019 נמצאה מוטציה נוספת בכתב העת Neuron – בגן ADRB1, המווסת את תפקודם של קולטני בטא1-אדרנרגיים. זה התגלה במשפחה בת שלושה דורות שבה כולם ישנו פחות מהרגיל. עכברים עם מוטציה זו גם ישנו פחות ומערכות הערות שלהם הופעלו בקלות רבה יותר.
המוטציה השלישית תוארה בשנת 2020 בכתב העת Science Translational Medicine: היא השפיעה על הגן NPSR1, המקודד לקולטן הנוירופפטיד S, המעורב ישירות בוויסות הערנות.
ממצאים אלה מראים כי ישנם מספר מסלולים ביולוגיים שונים המובילים לאותו פנוטיפ – הרגשה טובה עם שינה מועטה:
- מווסת קצב צירקדי (DEC2);
- קולטן נוירומודולטור (ADRB1);
- קולטן פפטיד משפר ערות (NPSR1).
במילים פשוטות: מוטציות מסוימות מפחיתות את האות "זמן לישון", אחרות מחזקות את האות "הישאר ער". התוצאה היא שאדם נשאר ער באופן עקבי, ישנה הרבה פחות ממה שרוב האנשים צריכים.
האם "ישנים קצרים טבעיים" בריאים?
השאלה הגדולה היא: האם הם נמנעים מהנזק של חוסר שינה כרוני?
מחקר משנת 2009 מצא שלנשאים של המוטציה DEC2 היו ביצועים קוגניטיביים וחילוף חומרים תקינים, למרות שינה קצרה.
ניסויים נוספים בבעלי חיים אישרו שכמה מוטציות מפחיתות שינה אינן גורמות לסימנים האופייניים לחוסר שינה. בניסויים מסוימים בעכברים, FNSS אפילו הפחית תהליכים ניווניים. אבל עדיין לא ניתן להעביר לחלוטין את התוצאות מעכברים לבני אדם.
עם זאת, מחקר חדש יותר סיבך את התמונה. ניתוחים גנומיים בקנה מידה גדול הראו כי משך השינה אצל רוב האנשים הוא פוליגני, תלוי בעשרות גנים. כל אחד משנה את משך השינה לדקות ולא לשעות.
כלומר, רוב האנשים שישנים מעט שונים גנטית מנשאי FNSS. חוסר השינה שלהם הוא תוצאה של אורח חיים, מתח, עבודה, בריאות – ולא מוטציות נדירות.
מוטציות נדירות מאוד יכולות להפוך חוסר שינה לבטוח עבור אדם מסוים – אבל זה לא חל על אחרים.
עוד חדשות מעניינות על חלומות
My דיווחה בעבר כי כלל "8 שעות שינה" הוא מיתוס. גוף הולך וגדל של מחקר ונתוני ביולוגיה אבולוציוני מצביע על כך שמשך השינה האופטימלי עבור מבוגרים בריאים רבים קרוב יותר לשבע שעות.
בנוסף, דיברנו גם על איך גרעיני דלעת משפיעים על השינה. הדבר העיקרי שיש לדעת הוא שהם למעשה חטיף בריא לפני השינה, מכיוון שהם מכילים שני רכיבים תזונתיים ספציפיים הקשורים לאיכות שינה טובה יותר.
